הספר שתיעד את לידת המנדרינית
בשנת 1324, באמצע שושלת יואן, פרסם המחזאי ותיאורטיקן המוזיקה ג'ואו דה-צ'ינג (周德清) את ג'ונגיואן יניון ('צלילים וחרוזים של המישור המרכזי'). המטרה המוצהרת הייתה מעשית: לעזור למלחיני אופרת זאג'ו (雜劇) הפופולרית למצוא חרוזים שבאמת מתחרזים בדיבור הצפוני.
אך עבור בלשנים היסטוריים, זהו המסמך המקבע את המעבר מסינית ימי-ביניימית (כ-600 לסה"נ) למנדרינית מודרנית מוקדמת.
📍 一 בניבים🎭 מנדרינית יואן — מנדרינית יואן
מה הוא מוכיח
- הטון הנכנס (入聲) נעלם בצפון.
- יין-פינג ויאנג-פינג נפרדו לפי קוליות העיצור הפותח.
- הסותמים הקוליים איבדו את קוליותם.
המנדרינית מהבמה
בולט שהמסמך המקבע את לידת המנדרינית הוא מדריך תיאטרון, לא מילון חצר. אופרת יואן הוצגה לקהל עירוני הטרוגני — פקידי מונגול, משכילי האן, סוחרים פרסיים — והצריכה רגיסטר צפוני כלל-איזורי.