Lavüa
לאווה מזרחי
אוסטרו-אסייתית
לאווה מזרחית (Lavüa) היא שפה מון-חמרית מתת-הקבוצה הפלאונגית, המדוברת בפי שבט ההרים לאווה בצפון תאילנד. בני הלאווה נחשבים לאחת מהאוכלוסיות השורדות הקדומות ביותר של דרום-מזרח אסיה היבשתית, הקודמת להגירות הטאי-קדאיות אל האזור. הם מגדלים אורז במדרגות בעמקי הרמה של מאי הונג סון וצ'יאנג מאי. הפיצול בין לאווה מזרחית ומערבית (lwl + lcp) משקף בידוד גאוגרפי ודפוסי הגירה היסטוריים. מבחינה בלשנית, הלאווה מציגה מאפיינים פלאונגיים קלאסיים: טון רגיסטר, פונולוגיה ססקוויסילבית (עם קדם-הברות מצומצמות) וסדר רכיבים SVO עם נטיות לפועל-סופי בסגנון המון-חמרי העתיק. אונסק"ו מסווגת אותה כשפה בסכנת הכחדה ודאית, כאשר ההעברה הבין-דורית אבדה במידה רבה.
היכן מדוברת
31 מילים בסיסיות בלאווה מזרחי
מים
lo
/lo/
אש
nem
/nem/
שמש
vüa
/vɨa/
ירח
mëi
/məi/
כוכב
sngaɰ
/sŋaɰ/
אמא
ame
/ame/
אבא
apa
/apa/
אני
ʔoʔ
/ʔoʔ/
אתה
maiʔ
/maɪʔ/
שם
yum
/jɔm/
עין
mat
/mat/
יד
miŋ
/miŋ/
לב
kavüa
/kavɨa/
אהבה
kruŋ
/kɾuŋ/
עץ
ŋoŋ
/ŋoŋ/
בית
nyëa
/ɲəa/
כלב
ke
/ke/
חתול
mai
/mai/
לאכול
ngui
/ŋui/
לשתות
ndüet
/ndɨət/
אחד
mvüa
/mvɨa/
שתיים
lʔua
/lʔua/
שלום
lavüa
/lavɨa/
תודה
kop khun
/kop kʰun/
טוב
hua
/hua/
מקורות
השוואת מילים
בהשוואה לשפות Austroasiatic קשורות
| משמעות | לאווה מזרחי | שפת פראוק וא | שווה פלאונג | ברו מזרחית | גאיו | צ׳יאנג צפוני | ווה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מים | lo /lo/ | tʃɔː /tʃɔː/ | ʔoːm /ʔoːm/ | daak /daːk/ | weih /weih/ | cu /tsu/ | rom /rɔm/ |
| אש | nem /nem/ | miː /miː/ | ŋal /ŋal/ | oih /ʔoiʔ/ | rara /ɾaɾa/ | mi /mi/ | ngo /ŋo/ |
| שמש | vüa /vɨa/ | waː /waː/ | saŋi /saŋi/ | mat plei /mat plei/ | matanlo /matanlo/ | mu /mu/ | cangaiʔ /tʃaŋaiʔ/ |
| ירח | mëi /məi/ | lɔː /lɔː/ | kɨr /kɨr/ | kasai /kasai/ | ulen /ulən/ | nyi /ɲi/ | khaiʔ /kʰaiʔ/ |
| כוכב | sngaɰ /sŋaɰ/ | si-ngai /sŋaɪ/ | hərngɔ /hərŋɔ/ | mansơ /mənsɤ/ | bintang /bintaŋ/ | ʁʐə /ʁʐə/ | si-ngai /səŋaɪ/ |
| אמא | ame /ame/ | maː /maː/ | mɛʔ /mɛʔ/ | amey /amej/ | ine /ine/ | ami /ami/ | yaʔ /jaʔ/ |
| אבא | apa /apa/ | pʰaː /pʰaː/ | paʔ /paʔ/ | amung /amuŋ/ | ama /ama/ | apa /apa/ | paiʔ /paiʔ/ |
| אני | ʔoʔ /ʔoʔ/ | ê /ʔɤʔ/ | ʔɔ /ʔɔ/ | cứq /kɯʔ/ | aku /aku/ | qa /qɑ/ | ex /ʔɤ/ |
| אתה | maiʔ /maɪʔ/ | mêh /mɤʔ/ | miʔ /miʔ/ | mới /mɤːj/ | ko /ko/ | ʔũ /ʔũ/ | maix /maɯ/ |
| שם | yum /jɔm/ | yaom /jɔm/ | yum /jum/ | ramoh /rəmɔːh/ | gerel /gərəl/ | mi /mi/ | yum /jɔm/ |
| עין | mat /mat/ | miːn /miːn/ | ŋai /ŋai/ | mat /mat/ | mata /mata/ | mil /mil/ | ngai /ŋai/ |
| יד | miŋ /miŋ/ | miːk /miːk/ | tiː /tiː/ | ati /ati/ | pumu /pumu/ | ki /ki/ | tai /tai/ |
| לב | kavüa /kavɨa/ | sɛɛ /sɛɛ/ | rɔŋ /rɔŋ/ | plong /ploŋ/ | ate /ate/ | shulm /ʃulm/ | nuim /nuim/ |
| אהבה | kruŋ /kɾuŋ/ | rəŋ /rəŋ/ | ʔiŋ /ʔiŋ/ | hong /hoŋ/ | kunyung /kuɲuŋ/ | halia /halia/ | hak /hak/ |
| עץ | ŋoŋ /ŋoŋ/ | tʰɔː /tʰɔː/ | siʔ /siʔ/ | aleng /aleŋ/ | kayu /kaju/ | səf /səf/ | maiʔ /maiʔ/ |
| בית | nyëa /ɲəa/ | miː /miː/ | ɲɛh /ɲɛh/ | dung /duŋ/ | umah /umah/ | stuapa /stuapa/ | nyiex /ɲiɛʔ/ |
| כלב | ke /ke/ | kʰɔː /kʰɔː/ | so /so/ | acho /atʃo/ | asu /asu/ | kuel /kʷel/ | so /so/ |
| חתול | mai /mai/ | mɛː /mɛː/ | mioʔ /mioʔ/ | miew /mieu/ | kucing /kutʃiŋ/ | miu /miu/ | meo /meo/ |
| לאכול | ngui /ŋui/ | sɛː /sɛː/ | cha /tʃa/ | cha /tʃa/ | mangan /maŋan/ | ndzu /ndzu/ | cha /tʃa/ |
| לשתות | ndüet /ndɨət/ | pə /pə/ | ʔoːk /ʔoːk/ | ngoot /ŋoːt/ | minum /minum/ | ndhu /ndʱu/ | ɔk /ɔk/ |
| אחד | mvüa /mvɨa/ | tʃit /tʃit/ | mu /mu/ | muoi /muoi/ | sara /saɾa/ | lhe /ɬe/ | ti /ti/ |
| שתיים | lʔua /lʔua/ | rao /ra̤ɯ/ | ar /ʔar/ | bar /ɓaːr/ | roa /roa/ | ɣnə /ʁnə/ | ra /raɯ/ |
| שלום | lavüa /lavɨa/ | sawʔdiː /sawʔdiː/ | vaː piə /vaː piə/ | te /te/ | salam /salam/ | nia ja /nia dʒa/ | sao /sao/ |
| תודה | kop khun /kop kʰun/ | tʰɔk /tʰɔk/ | kun cɔm /kun tʃɔm/ | kuhng /kuhŋ/ | berejen /bərədʒən/ | — /—/ | ban prix /ban priʔ/ |
| טוב | hua /hua/ | jɔː /jɔː/ | ʔɔm /ʔɔm/ | huom /huom/ | jeroh /dʒeɾoh/ | stsuq /stsuq/ | dim /dim/ |
חלק מ-LangMap — פרויקט להמחשת שפות. זהו סיכום סטטי הניתן לסריקה; המפות האינטראקטיביות מציעות שמע הגייה, מסננים ותצוגת גלובוס.