הקטלוג הקטן של תווים הניים ייחודיים לקוריאה
ליפן יש יותר מ-1,000 קוקוג׳י; ה-גויוג׳ה (固有字) הקוריאניים מונים כ-100 תווים מתועדים בלבד. הפער הזה נובע מסיבות תרבותיות והיסטוריות.
תווים עיקריים
- 畓 (dap, שדה אורז): מים + שדה. סמל תרבות גידול האורז של חצי האי הקוריאני; הסינית משתמשת במילה מורכבת 水田.
- 乭 (Dol): משמש בעיקר בשמות פרטיים. מבנהו דווקא שקוף ואופייני מאוד לקוריאה: 石 מספק גם את המשמעות וגם את הקריאה הקוריאנית המקורית דול (אבן), ואילו 乙 נוסף כדי לכתוב את העיצור הסופי ל — תחבולת האידו של כתיבת העיצור האחרון של מילה מקורית באמצעות תו נוסף.
- 㔓 (ttak): מופיע בשמות מקומות ומסמכים מנהליים של תקופת ג׳וסאון, כיום משמעותו אפלה.
- תווי שמות מקום: שמות רבים של מחוזות וכפרים ברשומות היסטוריות משתמשים בתווים שאינם ברשימות סיניות.
מדוע פחות מיפן?
שושלת ג׳וסאון העריכה את ההנמון (漢文) כשפת הכתיבה היוקרתית ביותר; יצירת תווים חדשים נחשבה לסימן בורות. לאחר שהמלך סג׳ונג המציא את ההאנגול ב-1443, הצרכים הפונטיים סופקו ללא תווים חדשים. בנוסף, גיאוגרפיית קוריאה ופלורתה לא חייבו הבחנות לקסיקאליות דקות כמו ביפן.
מורשת עכשווית
רוב ה-גויוג׳ה שרדו רק בטקסטים קלאסיים, ארכיוני מינהל ושמות. 畓 הוא יוצא מן הכלל: הוא מופיע עדיין במסמכים משפטיים קוריאניים מודרניים.